מחקרים מראים שבמהלך שנות החיים הראשונות, ובעיקר באלף הימים הראשונים - מתחילת ההריון ועד גיל שנתיים - מתפתחים יכולות וכישורים (חברתיים, רגשיים, פיזיים וקוגניטיביים) שיהוו בסיס וישפיעו על המשך חייו של הילד. סביבת הילד ממלאת תפקיד קריטי בהתפתחותו. סביבה בטוחה ובריאה, המאפשרת בין היתר קשר בטוח עם הורים ומבוגרים משמעותיים, תזונה בריאה, גירויים, והזדמנויות ללמידה תאפשר לילד לממש את מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי שלו. ככל שילד לא יקבל את התנאים המתאימים - התפתחותו תיפגע ויידרשו מאמצים גדולים ביותר בהמשך חייו על מנת לגשר על הפער שנוצר.
קיים מתאם גבוה בין המצב הסוציואקונומי של משפחה לבין היכולת לספק תנאים אופטימליים להתפתחות הילד, כך שככל שהמצב החברתי-כלכלי של המשפחה נמוך יותר, כך קשה יותר לספק תנאים אלה. הפערים בין אוכלוסיות מוחלשות לאלו שאינן מוחלשות, מתחילים כבר בהריון, ומעמיקים ככל שהילד גדל. מטרתנו היא כי לכל ילד וילדה, ובעיקר לאלה המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, יהיו התנאים המיטביים הדרושים להתפתחותם.
זיהינו שני גורמים מרכזיים אשר אחראים במידה רבה על טיפוח סביבה מיטיבה לילדים, ובהם בכוונתנו לתמוך:
הורים ומשפחה
הגורם המרכזי ביותר בחיי הילד בתחילת דרכו הם כמובן הוריו ומשפחתו. יש צורך בחיזוק מערכי התמיכה להורים - הן תמיכה רגשית בהתמודדותם עם אתגרי ההורות, והן בהענקת ידע וכלים אשר יסייעו להם בזיהוי ומתן מענה לצרכי ילדיהם, בחיזוק הקשר איתו ובקידום התנהגויות הוריות אשר יקדמו את התפתחות הילדים.
המאמצים שלנו עד כה מתמקדים בחיזוק מערך טיפות החלב, בתשתית אוניברסלית לאומית כמוקד תמיכה להורים, בחיזוק תשתיות קהילתיות וולנטריות לתמיכה באמהות לאחר לידה ובפיתוח סדנאות הכנה להורות.
מסגרות חינוך-טיפול איכותיות
איכות המסגרת בה מבלה התינוק תהווה השפעה רבה על התפתחותו. בישראל רק 24% מהילדים בגילאי לידה עד 3 נמצאים במסגרות מוסדרות שיש עליהן פיקוח. לגבי יתר הילדים ההערכה היא שרובם שוהים במסגרות פרטיות שאין עליהן בקרה מבחינת איכות הטיפול הניתן בהם, סטנדרטים של הכשרה או פיתוח מקצועי של המטפלות ועוד.
למרות מאמצי המדינה כיום להגביר את הפיקוח על חלק מהמסגרות, אנו רואים צורך לפעול להעלאת איכות הטיפול בכלל המסגרות.
אנו פועלים ליצירת מודלים קהילתיים, מקומיים ואזוריים אשר יעניקו למטפלות מסגרות לפיתוח מקצועי והשתייכות לקהילות מקצועיות אשר יעלו את איכות הטיפול, העלאת המודעות של הקהילה לחשיבות איכות הטיפול בגיל הרך וכן פיתוח סטנדרט וולנטרי לאיכות הטיפול במסגרות ורתימת הקהילות המקומיות לאימוצו.
איתור וטיפול בעיכובים התפתחותיים
במידה ויש חשש שהתפתחותו של ילד אינה תקינה, יש לפעול בהקדם לאיתור ולטיפול בבעיה כדי להשיג אפקטיביות מירבית. אנו בוחנים כיצד ביכולתנו לתרום לשיפור ולחיזוק מנגנוני האיתור והטיפול.
עקרונות פעולה
אנו פועלים בשדה הגיל הרך תוך דגש על השקעה בגילאים הצעירים (הריון עד גיל שלוש) ובקהילות מוחלשות. אנו שואפים לפעול מתוך נקודת מבט הוליסטית אשר מסתכלת על כלל המרכיבים בסביבתו של הילד (ובעיקר הורות, מסגרות לגיל הרך והיכולת לאתר ולטפל בעיכובים התפתחותיים בשלב מוקדם), תוך התאמה להקשר התרבותי והמקומי שבהם הוא גדל. כלל הפעולות של הקרן מלוות בתהליכי למידה ושיפור.
בנוסף, על מנת לחזק את שדה הגיל הרך ולהעשיר את השדה בנתונים אשר יסייעו בקבלת החלטות אנו תומכים במחקר יישומי בתחום הגיל הרך בישראל
יוזמות מרכזיות
אסטרטגיות הליבה ותחומי המיקוד העיקריים
טיפות חלב
איכות הטיפול
איכות טיפול היא גורם קריטי בקידום התפתחות הגיל הרך, והיא נקבעת על ידי רכיבים מבניים ותהליכיים כאחד. הרכיבים המבניים כוללים את גודל המסגרת, ציוד, משאבים חומריים, יחס מטפלים-ילדים והכשרות פורמליות של הצוות. הרכיבים התהליכיים כוללים אינטראקציות בין מטפלים לילדים ובין הצוות להורים, אשר משפיעים ישירות על חוויות הילדים והתפתחותם; אלה נחשבים לפרמטרים החשובים ביותר, עם השפעה ישירה על חוויות הילדים ולבסוף על התפתחותם.
מרבית הילדים בישראל מגיל לידה ועד גיל שלוש מטופלים במסגרות פרטיות בלתי מפוקחות, ורובם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש. במסגרות אלו איכות הטיפול נמוכה יותר, שכן המטפלים אינם נדרשים לעבור הכשרה או פיתוח מקצועי. היעדר גוף לאומי או משרד הממונה על מתן הכשרה ופיקוח בסיסיים, גורם לשימור האיכות הנמוכה של מסגרות אלו ומעמיק את הפערים ההתפתחותיים מגיל מוקדם מאוד. למרות המחסור בארגונים בתחום זה המחויבים לפיתוח מקצועי של המטפלים הללו, קיים צורך ניכר ורצון חזק מצידם ללמוד ולרכוש כלים מקצועיים לשיפור איכות עבודתם, שתהפוך אותם לחלק מקהילה מקצועית.
לאסטרטגיית איכות הטיפול ישנן מספר מטרות:
- לשפר משמעותית את איכות החינוך-טיפול במסגרות בלתי מפוקחות, וכך למנוע פערים התפתחותיים ולאפשר לילדים לפתח את הכישורים הנדרשים לשגשוג.
- לקבוע סטנדרטים, ידע מעשי ומערכות פיתוח מקצועי לכל המטפלים.
- להרחיב את האחריות של הרשויות המקומיות על מסגרות אלו ולספק למטפלים הכשרה, פיקוח ותמיכה על ידי ארגונים מקצועיים.
- לקדם מדיניות ושיטות חדשות שיביאו לקידום האסטרטגייה והרחבתה במסגרות שונות.
